1 00:00:08,801 --> 00:00:15,141 בעלי, נורמן הנרי, בסך הכל, הוא היה איש טוב. 2 00:00:19,770 --> 00:00:23,149 But he was also a man מלא חוסר ביטחון... 3 00:00:23,232 --> 00:00:24,567 מכירים את תומס אדיסון? 4 00:00:24,650 --> 00:00:25,568 לאן אתה הולך לארוחת ערב? 5 00:00:25,651 --> 00:00:28,279 Someone here knows a man בשם מארק טווין? 6 00:00:28,362 --> 00:00:32,241 - ...ספק לגבי עצמו... - שמתי לב איך הוא מביט בה. 7 00:00:32,324 --> 00:00:38,205 - My wife! אתה... - לא... 8 00:00:38,289 --> 00:00:40,833 ...and fear. 9 00:00:40,916 --> 00:00:45,671 פחד שהעולם צחק כל הזמן of his every action. 10 00:00:45,755 --> 00:00:49,091 חשש זה לא היה מופרך. 11 00:00:50,634 --> 00:00:55,598 אתה מבין, כשהוא היה רק ילד, העולם עשה בדיוק את זה. 12 00:00:59,894 --> 00:01:01,979 אתה לא מכוון. 13 00:01:02,104 --> 00:01:07,485 זה לא מכוון. ניסינו את החלק הזה יותר ממאה פעמים, 14 00:01:07,568 --> 00:01:11,363 אבל כמה תלמידים הם מוכשרים יותר מאחרים. 15 00:01:11,447 --> 00:01:16,327 זה בסדר, נורמן. הו, יקירי, לא סיימנו. 16 00:01:18,913 --> 00:01:21,457 בוא ננסה שוב. 17 00:01:41,352 --> 00:01:44,230 אני מודה שבעלי יש נטייה להמחיז. 18 00:01:47,858 --> 00:01:51,445 שבעצם יש להם את היום הזה צחק עליו או לא 19 00:01:51,529 --> 00:01:53,072 זה לא באמת משנה. 20 00:01:53,155 --> 00:01:55,950 אני מאוד מצטער, 21 00:01:56,033 --> 00:01:59,078 - אני מאוד מצטער... - ...the laughing stock of the entire congregation! 22 00:01:59,161 --> 00:02:01,956 - אני מאוד מצטער... - בסדר. 23 00:02:02,039 --> 00:02:04,834 - אתה לא יכול להיות טוב בכל דבר! - הוא היה טוב במשהו! 24 00:02:04,917 --> 00:02:09,046 אני מאוד מצטער... 25 00:02:09,088 --> 00:02:12,842 הוא היה מבלה את חייו מבקש אישור אב 26 00:02:12,925 --> 00:02:15,970 שהוא לא היה מציע שום דבר בתמורה. 27 00:02:20,808 --> 00:02:23,227 כל מה שאתה עושה זה להביך אותנו. 28 00:02:23,310 --> 00:02:27,022 אבל אתה יודע את זה, נכון? - אני מאוד מצטער. 29 00:02:27,106 --> 00:02:30,359 לא ידעתי את זה אז, אבל היום איפה פגשתי את נורמן הנרי, 30 00:02:30,442 --> 00:02:33,487 אביו מת פחות משבוע 31 00:02:33,571 --> 00:02:38,868 משאיר לו שבריריות שלעולם לא יוכל להתגבר. 32 00:02:46,125 --> 00:02:52,131 לעזאזל! ידעתי את זה! אתה יכול להיות טיפש יותר מזה? 33 00:02:52,256 --> 00:02:57,052 נורמן, לא אתה לא יכול, זה בלתי אפשרי! - סליחה. 34 00:02:58,053 --> 00:03:00,681 זו לא דרך מנומסת במיוחד לדבר על עצמו. 35 00:03:02,224 --> 00:03:04,518 - שלום רב. - שלום רב. 36 00:03:04,602 --> 00:03:08,230 סליחה. הפרעתי לך? 37 00:03:08,272 --> 00:03:10,357 חשבתי שאין כאן אף אחד. 38 00:03:10,441 --> 00:03:12,651 אמרו לי שלא יהיה איש 39 00:03:12,735 --> 00:03:14,778 ושאוכל להיכנס מהדלת האחורית. 40 00:03:14,862 --> 00:03:16,947 - אני מפריע לך? - זה לא מפריע לי. 41 00:03:19,533 --> 00:03:23,370 - אני לא גנב. איך אני יכול להאמין לה עכשיו? 42 00:03:23,454 --> 00:03:25,748 באמת, גברת, אני יכול להישבע לך שאני לא. 43 00:03:25,831 --> 00:03:28,626 נראה לי שהוא גונב במקום זאת, כלי האוכל. 44 00:03:30,294 --> 00:03:32,796 לא, אני נותן לזה חיים חדשים. - לסכו"ם? 45 00:03:32,880 --> 00:03:35,341 - הם נפלו לשכחה. - הסכו"ם? 46 00:03:35,424 --> 00:03:41,513 כן, סכו"ם, בדיוק. מזלגות, סכינים, כפיות. 47 00:03:41,597 --> 00:03:48,187 אני נותן להם מטרה חדשה. 48 00:03:51,023 --> 00:03:54,568 - אתה אמן? - לא. 49 00:03:54,652 --> 00:03:59,657 - לא? - לא, אני... אני רק אופורטוניסט. 50 00:03:59,740 --> 00:04:02,618 אבל הוא עושה פסלים קטנים. 51 00:04:02,701 --> 00:04:06,038 לא, אני מכיר בן אדם שיוצר פסלים קטנים. 52 00:04:06,121 --> 00:04:09,124 - עם סכו"ם? - עם כל מה שאני נותן לו. 53 00:04:11,710 --> 00:04:14,088 אחותי אמנית. 54 00:04:14,171 --> 00:04:17,383 היא נראית נלהבת כמו אמנית. 55 00:04:19,551 --> 00:04:21,887 כֵּן? 56 00:04:21,971 --> 00:04:24,139 ובכן, אני מצטער לאכזב אותך. 57 00:04:26,809 --> 00:04:28,978 לא, היא לא אכזבה אותי. 58 00:04:31,605 --> 00:04:36,568 הדברים שמרגשים אותי, הם לא מרגשים. 59 00:04:36,652 --> 00:04:41,740 - אתה לא מרגש? אני משתדל לא להיות. 60 00:04:41,824 --> 00:04:46,120 זה עתה סיימתי את מערכת היחסים שלי עם ממציא הונאה מסוים, 61 00:04:47,830 --> 00:04:50,874 נמשכתי לאיש הצנוע הזה 62 00:04:50,958 --> 00:04:55,838 שראה יופי בעולם מבלי לרצות לקחת קרדיט. 63 00:04:55,921 --> 00:05:01,176 יופי שקיוויתי לו עדיין יכול למצוא אותו בי 64 00:05:01,260 --> 00:05:03,846 אחרי כל השנים הללו. 65 00:05:08,809 --> 00:05:11,937 הפרק הלפני אחרון הזה, קוראים יקרים, 66 00:05:11,979 --> 00:05:16,525 זה הרגע שהיינו הכי קרובים להתאהב מחדש. 67 00:06:16,043 --> 00:06:18,587 אלגוריה של זונה 68 00:06:57,501 --> 00:06:59,586 יש שם מישהו? 69 00:07:03,048 --> 00:07:07,970 שֵׁרוּת! 70 00:07:11,265 --> 00:07:12,599 יש שם מישהו? 71 00:07:12,683 --> 00:07:18,772 פרק חמישי חרא לעזאזל 72 00:07:31,952 --> 00:07:34,955 - האם תרצה לשתוק קצת? – אבל הוא הזמין אותנו! 73 00:07:35,038 --> 00:07:38,292 - לא הוזמנת! - אני לא עובד בשבילך, בכל מקרה! 74 00:07:40,669 --> 00:07:43,046 סליחה? 75 00:07:43,130 --> 00:07:45,299 תראה, זה כתוב כאן, קרא! 76 00:07:46,383 --> 00:07:48,385 סליחה. 77 00:07:56,768 --> 00:07:59,271 סליחה, מי אתה? 78 00:07:59,354 --> 00:08:02,524 אני מקווה שהוא המחליף של הנהג, הוא הולך למות. 79 00:08:02,608 --> 00:08:07,446 - הוא נושה. - הוא עורך דין. זה כתוב על התיק. 80 00:08:07,529 --> 00:08:13,452 העיסוק והזהות שלי אלו דברים שלא מעסיקים אותך. 81 00:08:13,535 --> 00:08:16,997 אני מחפש את אשת הלקוח שלי. 82 00:08:21,084 --> 00:08:24,838 - אוולין נסביט תאו. - WHO? 83 00:08:24,922 --> 00:08:29,968 אם תוכל להראות לי הכניסה לבית הראשי, 84 00:08:30,093 --> 00:08:33,222 היכן נמצאים האנשים החשובים. 85 00:08:37,267 --> 00:08:41,605 5 ימים על מותו של מר הנרי 86 00:08:43,690 --> 00:08:49,404 הנה אם כך, גברת נסביט תאו. 87 00:08:49,488 --> 00:08:53,116 לא. רק נסביט. 88 00:08:54,117 --> 00:08:56,912 לצורך הליך משפטי זה 89 00:08:56,995 --> 00:09:02,751 עדיף שתזדהה כרכוש בעלה. 90 00:09:05,629 --> 00:09:11,635 - אה, טוב, הסכים. היא עורכת הדין. -בדיוק. 91 00:09:13,345 --> 00:09:16,306 אז בואו נתחיל. 92 00:09:16,390 --> 00:09:19,184 - סליחה, אתה מתכוון עכשיו? - בדיוק, כרגע. 93 00:09:19,268 --> 00:09:21,979 אנחנו צריכים להיות בעיר בארבע לשבועתו. 94 00:09:22,062 --> 00:09:24,356 זה מרגש. 95 00:09:24,439 --> 00:09:27,359 עכשיו אני אדבר איתה כאילו הייתי התובע הציבורי, 96 00:09:27,442 --> 00:09:31,196 אבל אל תדאג, אני בצד שלך. 97 00:09:31,280 --> 00:09:34,574 זה משחק פשוט כך ש... 98 00:09:34,658 --> 00:09:37,953 - היא מוכנה יותר. - סליחה, איך קוראים לך? 99 00:09:41,248 --> 00:09:42,791 דלפין דלמאס. 100 00:09:48,839 --> 00:09:52,217 מְסוּיָם. ובכן, אתה רואה, 101 00:09:52,301 --> 00:09:56,763 אספתי קהל לחזרה הגמלה שלי, 102 00:09:56,847 --> 00:09:59,349 וכולם מחכים לנו. 103 00:10:00,559 --> 00:10:04,771 הם מחכים לנו? 104 00:10:41,600 --> 00:10:44,603 שלום רב. וברוכים הבאים, גבירותי ורבותי, 105 00:10:44,728 --> 00:10:49,232 בחזרה הראשונה והיחידה ל... 106 00:10:51,485 --> 00:10:54,738 "פשע המאה!" 107 00:11:02,913 --> 00:11:05,207 נכון שזה יפה? הכנו אותו ביחד. 108 00:11:06,416 --> 00:11:10,754 הו אלוהים, סליחה, זה עורך הדין שלי, מר דלפוס פינמוס. 109 00:11:10,837 --> 00:11:13,173 אני דלפין דלמאס. 110 00:11:13,256 --> 00:11:14,883 - נכון. - עורך הדין רגיש. 111 00:11:14,966 --> 00:11:18,970 - קשת! אבל אני לא עורך הדין שלו. 112 00:11:19,096 --> 00:11:22,891 - אפשר לומר לך מילה, גברתי? - מסכים. 113 00:11:24,643 --> 00:11:28,897 תראה, אתה לא מעדיף את זה לעשות את הדבר הזה בפרטי? 114 00:11:30,649 --> 00:11:33,402 האם אתה בטוח שאתה לא רוצה לעשות זאת באופן פרטי? 115 00:11:35,570 --> 00:11:38,698 מר דלפוס, אני לא יעיד מול כל העולם, מחר? 116 00:11:38,782 --> 00:11:42,327 - דלמאס. כן, אבל... אני חושב שקוראים לו דימאס. 117 00:11:42,411 --> 00:11:44,538 - דימאס? כן, דימאס... 118 00:11:44,621 --> 00:11:49,501 בסדר, אני דלפין דלמאס, לאלו מכם שלא יודעים. 119 00:11:49,584 --> 00:11:54,131 גברתי, אני מפציר בך לעקוב עצה של בעלה, 120 00:11:54,214 --> 00:12:00,345 אנחנו צריכים למצוא חדר פרטי ולנסות בפרטיות. 121 00:12:00,429 --> 00:12:05,642 הו, מר אלפיס, יש לי ביטחון מלא באנשים האלה. 122 00:12:06,643 --> 00:12:08,645 הם חברים. 123 00:12:10,564 --> 00:12:13,859 - אמריקאי מחורבן. - טוב מאוד. 124 00:12:55,358 --> 00:12:58,403 - גברת תאו... נסביט תאו. - נסביט. 125 00:12:58,487 --> 00:13:02,991 האם נוכל להחליף אותם? חשבתי להפשר ולנסביט? 126 00:13:03,074 --> 00:13:06,286 אתה רוצה את זה, נכון? ידעתי שהוא יבין. 127 00:13:07,871 --> 00:13:12,042 – אני אתחיל מהתחלה, אם תאפשר. - כן, בהחלט. 128 00:13:14,419 --> 00:13:20,217 - איפה היית בסתיו 1901? הייתי בניו יורק, מנהטן. 129 00:13:20,300 --> 00:13:25,764 תודה לך. והיא הייתה מעורבת רומנטית למישהו באותו זמן? 130 00:13:25,889 --> 00:13:28,683 כן, הייתי. 131 00:13:30,769 --> 00:13:34,105 - ולמי? הו, לסטנפורד ווייט. 132 00:14:02,759 --> 00:14:08,056 זה יכול להסביר את הטבע על הדיווח לבית המשפט, בבקשה? 133 00:14:08,139 --> 00:14:10,559 כן, בהחלט. 134 00:14:10,642 --> 00:14:13,562 סטנפורד ואני אהבנו אחד את השני מאוד, הוא היה כמו אבא בשבילי. 135 00:14:13,645 --> 00:14:16,856 גברת תאו זה לא נכון שאת העניק טובות הנאה מיניות למר ווייט 136 00:14:16,940 --> 00:14:20,151 בתמורה לכסף, מתנות וטיולים? 137 00:14:26,241 --> 00:14:29,494 זו לא שאלה וולגרית לפנות בפומבי? 138 00:14:32,163 --> 00:14:39,212 ההאשמה האמיתית תנסה לגרום לזה להופיע כמו זונה מצויה. 139 00:14:44,926 --> 00:14:46,928 זונה? 140 00:14:50,599 --> 00:14:53,226 מַדוּעַ? 141 00:14:53,310 --> 00:14:59,274 בקיצור, למה לגרום לזה להיראות כך כל כך מכוערת גברת כמוני? 142 00:14:59,357 --> 00:15:02,152 גברת תאו. - נסביט. 143 00:15:03,278 --> 00:15:04,946 גברת נסביט תאו, 144 00:15:05,030 --> 00:15:07,866 למר סטנפורד ווייט היה במקרה דירה קטנה 145 00:15:07,949 --> 00:15:13,163 במרכז עם נדנדת קטיפה מחובר לקורה? 146 00:15:15,665 --> 00:15:18,668 כן. – ונכון שהיא 147 00:15:18,752 --> 00:15:24,424 היא התנדנדה עירומה על נדנדת הקטיפה? 148 00:15:31,431 --> 00:15:33,725 זה היה רק ​​משחק! 149 00:15:56,956 --> 00:16:02,128 בסתיו 1901, מר סטנפורד ווייט לא סימם אותה 150 00:16:02,212 --> 00:16:06,424 עם אמא שלו בחדר, ואז לחדור אליו ביותר מפתח אחד? 151 00:16:13,765 --> 00:16:15,767 הוא ישן. אמא שלי. 152 00:16:16,935 --> 00:16:21,022 - לא שאלתי אותך את זה. כן. 153 00:16:21,106 --> 00:16:24,401 כן, הוא עשה את זה ועשה את זה שוב, יום אחר יום, חודש אחר חודש, 154 00:16:24,484 --> 00:16:26,277 ובתמורה הוא שילם עבור נסיעותיה, 155 00:16:26,361 --> 00:16:28,697 השיעורים שלו, הדירה שלו וההוצאות שלו. 156 00:16:28,780 --> 00:16:32,492 אז זה הוגן להגדיר את זה זונה מצויה. 157 00:16:39,290 --> 00:16:45,588 יש הרבה מילים עם יותר ממשמעות אחת. אתה לא חושב כך? 158 00:16:45,672 --> 00:16:48,174 למשל המילים "אני אוהב אותך", 159 00:16:48,258 --> 00:16:50,260 שמשמעותם הרבה יותר לנו הנשים 160 00:16:50,343 --> 00:16:53,179 - זה בשבילכם גברים! – וכאשר נמאס ממנה מר לבן 161 00:16:53,263 --> 00:16:55,724 הוא לא שם לב לחומרים של מר תאו, 162 00:16:55,807 --> 00:16:59,227 באקט של ייאוש אנוכי? 163 00:17:00,562 --> 00:17:03,189 אני באמת לא מבין... זה לא נכון, גברת תאו... 164 00:17:03,273 --> 00:17:05,275 ...מה זה קשור לזה. גברת נסביט! 165 00:17:05,358 --> 00:17:09,696 ...שהגה אסטרטגיה מושלמת, מצביע על מר הארי תאו, 166 00:17:09,779 --> 00:17:13,992 להצליח להוציא ממנו כסף, מתנות וטיולים יקרים? 167 00:17:17,120 --> 00:17:20,165 לדקור אותו? זה לא חבית. 168 00:17:24,335 --> 00:17:26,546 אל תהיה מצחיק. 169 00:17:26,629 --> 00:17:29,507 הבנות השנונות חבר המושבעים לא אוהב אותם. 170 00:17:32,260 --> 00:17:34,888 ובכן, באיזו הגדרה היית משתמש למילה "שנון"? 171 00:17:34,971 --> 00:17:37,432 זה לא הכל אובייקטיבי, נכון? 172 00:17:37,515 --> 00:17:39,684 היא נסעה לפריז בלי להוציא אגורה. 173 00:17:42,312 --> 00:17:45,482 אמו נסעה לפריז, בלי להוציא שקל. 174 00:17:46,941 --> 00:17:52,322 אז אני חייב לשאול אותה מה היה מטבע המסחר? 175 00:17:57,452 --> 00:18:03,833 חֶסֶד. מטבע החליפין זו הייתה החברה, 176 00:18:05,376 --> 00:18:08,713 נאמנות וידידות. 177 00:18:10,507 --> 00:18:13,468 והטיול היה מתנה המוצע על ידי הארי. 178 00:18:16,679 --> 00:18:20,892 מתנות בין בעל ואישה אינן עוד נוהג מקובל, אולי? 179 00:18:27,398 --> 00:18:30,610 כֵּן. הוא צודק. 180 00:18:33,071 --> 00:18:35,698 וחושב על זה בזהירות, 181 00:18:35,782 --> 00:18:38,993 אני חושב שאני יודע לאן אתה רוצה ללכת, מר אפרים, 182 00:18:39,077 --> 00:18:41,287 ולמען האמת זה בושה 183 00:18:42,872 --> 00:18:48,169 כי הגוף שלי לא והוא מעולם לא היה למכירה. 184 00:18:49,921 --> 00:18:54,467 לא לקבל מתנות, ולא טיולים או מה שלא יהיה 185 00:18:57,971 --> 00:19:00,974 שמי דלמאס. 186 00:19:03,101 --> 00:19:06,354 מה שהיא מכנה חברות ונאמנות 187 00:19:07,355 --> 00:19:09,524 אני קורא לזה מעשים מיניים ולשחק חלק. 188 00:19:09,607 --> 00:19:12,068 חלק קשה מאוד, עם זאת, 189 00:19:12,151 --> 00:19:17,532 שפעל בתמורה של בית וחיים של נוחות, 190 00:19:17,615 --> 00:19:20,159 אז אתה יכול להסוות את זה איך שאתה רוצה, גברת תאו, 191 00:19:20,243 --> 00:19:22,579 אבל האמת נשארת וזהו... 192 00:19:24,038 --> 00:19:28,585 זה שהיא מפריעה ייאוש מחורבן. 193 00:19:28,668 --> 00:19:33,339 זה כמו הנשים שמסתובבות בחלק הדרום מזרחי של מנהטן 194 00:19:33,423 --> 00:19:35,550 בין עשר בערב לשתיים בלילה. 195 00:19:39,137 --> 00:19:41,139 אני יכול לשמוע 196 00:19:41,264 --> 00:19:46,978 הריח המעופש הזה אפילו מכאן. כולנו מרגישים את זה. 197 00:19:48,605 --> 00:19:50,148 הוא לא הסתיר את זה בכוונה 198 00:19:50,231 --> 00:19:53,026 שאני לא בתולה כשהוא פגש את מר תאו? 199 00:19:53,109 --> 00:19:55,403 הוא לא ידע ביודעין הסתיר את המידע הזה 200 00:19:55,486 --> 00:19:59,866 כי הוא ידע שהוא יכול לרמות יותר בקלות? 201 00:19:59,949 --> 00:20:02,994 הוא למעשה לא מעילה כסף למר הארי תאו 202 00:20:03,077 --> 00:20:05,663 באמתלת שווא למכור לו הבתולים שלה, 203 00:20:05,747 --> 00:20:09,000 עד כדי כך כשהוא שם לב מהשקרים שלו היה לו התמוטטות נפשית 204 00:20:09,083 --> 00:20:12,378 מה שהוביל לפציעתו הקטלנית מר סטנפורד ווייט. 205 00:20:12,462 --> 00:20:16,341 אז למעשה, האם זה לא שלך, גברת תאו, 206 00:20:16,424 --> 00:20:22,764 אחריותו של הפגים היעלמותו של מר סטנפורד ווייט? 207 00:20:25,683 --> 00:20:31,022 זו אשמתו כי היא זונה מטונפת. 208 00:20:39,822 --> 00:20:45,453 איך אתה מעז? זה מקומם. 209 00:20:47,205 --> 00:20:51,793 אתה מעז לומר שזו הייתה אשמתי? 210 00:20:51,876 --> 00:20:55,338 תראה, לא רציתי את זה לך לישון עם הארי! 211 00:20:55,421 --> 00:20:59,592 לא, לא רציתי לשכב איתו! האם זה ברור? 212 00:20:59,676 --> 00:21:01,761 לא רציתי לשכב איתו! 213 00:21:01,844 --> 00:21:05,306 הוא היה חיה, הוא פגע בי, והוא הצליף בי, 214 00:21:05,390 --> 00:21:09,769 ולא רציתי ללכת לישון איתו, אני לא רוצה לעשות את זה ולעולם לא אעשה, 215 00:21:09,852 --> 00:21:12,647 והוא ידע זאת 216 00:21:12,772 --> 00:21:17,527 כי אישה זה לא תמיד חייב להיות מפורש. 217 00:21:17,610 --> 00:21:21,990 זה לא חובה! מובן? 218 00:21:22,073 --> 00:21:26,494 למה לעזאזל אישה צריכה להיות תמיד כל כך מפורש? 219 00:21:29,956 --> 00:21:33,835 אתה חושב שרציתי את פריז? הוא בהחלט רצה משהו. 220 00:21:33,918 --> 00:21:37,213 לא רציתי את פריז, כי במקום זאת הוא לא שאל אותי מה אני רוצה? 221 00:21:37,255 --> 00:21:42,969 רציתי בגדים! ומיטה שאוכל לקרוא לעצמי. 222 00:21:43,094 --> 00:21:48,516 וגם רציתי להיפטר מהעול לפרנס את משפחתי לבד! 223 00:21:49,517 --> 00:21:52,353 אבל בהחלט לא רציתי את פריז. 224 00:21:53,813 --> 00:22:00,737 ואתה יכול לשבת כאן לשפוט אותי, אבל אני לא זונה. 225 00:22:00,820 --> 00:22:06,826 אני לא זונה! אני בת! רק ילדה. 226 00:22:06,909 --> 00:22:11,914 ושמי איווי, אמא! שמי אוולין. 227 00:22:14,042 --> 00:22:17,420 שמי אוולין נסביט. 228 00:22:17,503 --> 00:22:19,964 זה לא הפשרה, זה נסביט! 229 00:22:20,048 --> 00:22:24,552 הבנת נכון, דילפוס, או דינגוס או איך שלא קוראים לזה לעזאזל. 230 00:22:24,635 --> 00:22:27,180 אם אתה תוקע את זה בראש, זה נסביט! 231 00:22:27,263 --> 00:22:29,766 זה מספיק. 232 00:22:31,976 --> 00:22:35,063 הייתי אומר שזה מספיק. 233 00:22:35,146 --> 00:22:37,899 לא, זה לא מספיק, זה לא מספיק בכלל. 234 00:22:37,982 --> 00:22:40,068 אני אומר את זה עכשיו ואני לא רוצה לחזור על זה. 235 00:22:42,528 --> 00:22:45,948 עם זה סיימנו. 236 00:22:48,576 --> 00:22:51,204 זה היה ניסיון פתטי, ראית שהוא התמוטט מיד? 237 00:22:51,287 --> 00:22:54,082 היא בכלל לא מוכנה למשפט. 238 00:22:55,833 --> 00:22:59,796 אני מתחנן שתשחרר הצעירה הזו. 239 00:23:02,256 --> 00:23:06,052 אני חושב שהבושה הרגישה כאן היום... 240 00:23:09,430 --> 00:23:11,432 מספיק לכולם. 241 00:23:14,102 --> 00:23:16,062 סליחה. 242 00:23:23,778 --> 00:23:26,405 חייו של אדם תלויים בחוט. 243 00:23:26,489 --> 00:23:28,908 הוא רוצח. 244 00:23:28,991 --> 00:23:31,077 היא הזונה שלו. 245 00:23:32,537 --> 00:23:37,750 זה מספיק. 246 00:24:05,611 --> 00:24:07,947 ערב חג המולד 247 00:24:11,367 --> 00:24:13,452 עכשיו ולנצח 24 בדצמבר 1964 248 00:24:40,313 --> 00:24:43,774 תחזור לעבודה. קדימה, החוצה. כולם בחוץ. 249 00:24:43,858 --> 00:24:47,403 קדימה, קדימה! הַחוּצָה! הַחוּצָה! אחריך! 250 00:25:11,219 --> 00:25:14,805 נורמן נשאר לידה במשך שעות, באותו היום. 251 00:25:19,977 --> 00:25:24,482 נחוש להיות ההורה שלא היה לאף אחד מהם. 252 00:25:51,592 --> 00:25:54,303 אוולין סיפרה לנו שהיה נורמלי לאמו 253 00:25:54,387 --> 00:25:58,349 צא לטיולים ארוכים ללא אזהרה מוקדמת. 254 00:25:59,350 --> 00:26:01,394 אני כל כך מצטער. 255 00:26:02,728 --> 00:26:06,565 אני מאוד מצטער. הו, ילדה קטנה שלי. 256 00:26:06,649 --> 00:26:10,778 היא ביקשה שנודיע לה מתי אמה חזר לנחלה. 257 00:26:10,861 --> 00:26:13,948 כך גם הנהג של הארי הוא יבוא לקחת אותה. 258 00:26:20,288 --> 00:26:24,208 אבל גברת נסביט מעולם לא חזרה. 259 00:26:30,298 --> 00:26:35,052 הוא גם לא יראה את בתו שוב. לעולם לא עוד. 260 00:26:41,976 --> 00:26:44,895 אני חושב שאחרי הסימולציה של הניסיון 261 00:26:44,979 --> 00:26:48,190 האווירה בבית השתנתה באופן בלתי מורגש. 262 00:26:48,274 --> 00:26:52,945 תחושה עדינה של סליחה והכרת תודה, אם כי חולפת, 263 00:26:53,029 --> 00:26:56,032 זה התפשט כשהוא נושף ברוח. 264 00:27:05,374 --> 00:27:09,295 תודה על האדיבות שלך בימים אלה, מר הנרי. 265 00:27:16,135 --> 00:27:18,596 ותודה לך, גברת הנרי. 266 00:27:21,599 --> 00:27:25,311 אנחנו חייבים ללכת, גברת נסביט-תאו. 267 00:27:30,399 --> 00:27:34,528 גְבוּרָה. זה ישתפר. 268 00:27:37,740 --> 00:27:42,828 רבותי הנרי, אין לכם כלום לדאוג. 269 00:27:45,706 --> 00:27:48,459 אני הילדה בנדנדה. 270 00:27:48,542 --> 00:27:51,128 אני חושב שאתה הרבה יותר. 271 00:27:53,089 --> 00:27:56,509 כן, גם אני מאמין שכן. 272 00:28:11,357 --> 00:28:18,155 אז, אני רק אגיד לך את זה פעם אחת, אז תקשיב עם הלב שלך. 273 00:28:20,783 --> 00:28:25,746 בפעם הבאה תראה אותי השם שלי יזרח על שלטי החוצות. 274 00:28:25,830 --> 00:28:30,960 וכשזה יקרה, אני מפציר בכם להזכיר לעצמך למה. 275 00:28:31,085 --> 00:28:35,089 זה יהיה בגלל שאשיג חופש. 276 00:28:38,217 --> 00:28:41,387 לא משנה מה העלות. 277 00:28:41,470 --> 00:28:44,682 אוולין נסביט תראה בקרוב שמו זורח. 278 00:28:55,025 --> 00:28:59,113 הוא למעשה היה שומר את זה ההבטחה שניתנה לאם. 279 00:28:59,196 --> 00:29:02,032 זה היה הופך למפורסם ביותר בעולם. 280 00:29:03,367 --> 00:29:07,997 אהפוך לשחקנית תיאטרון גדולה וכולם יאהבו אותי, אמא. 281 00:29:08,080 --> 00:29:10,082 אני יודע שכולם יאהבו אותי, אתה תראה. 282 00:29:10,166 --> 00:29:13,627 אבל מה שהוא באמת רצה, זו הייתה אהבה ללא תנאי. 283 00:29:13,711 --> 00:29:17,590 משהו שהיא תתגעגע אליו עד יום מותו. 284 00:29:20,050 --> 00:29:23,179 אוולין נתנה לנו שיעור נהדר באותו יום : 285 00:29:23,262 --> 00:29:28,476 וזה שגורלנו תלוי רק מהרצון שלנו לשחרר את עצמנו. 286 00:29:32,855 --> 00:29:35,483 אחרי הנאום הזה? בֶּאֱמֶת? 287 00:29:37,902 --> 00:29:39,987 מְדוּיָק. 288 00:29:40,070 --> 00:29:44,074 אז, אתה רוצה לשאול אותי משהו? 289 00:29:49,622 --> 00:29:54,043 ובכן, הנה זה, זה שזה ערב חג המולד. 290 00:29:58,756 --> 00:30:05,554 אני לא חוגג את זה. לצערי המשפחה שלי נפטרה. 291 00:30:09,475 --> 00:30:11,560 אמרת שיש לך אחות. 292 00:30:13,145 --> 00:30:15,814 היא אמנית. 293 00:30:21,487 --> 00:30:27,826 אני גם לא חוגג את ערב חג המולד. אבל מסיבות אחרות. 294 00:30:29,787 --> 00:30:32,623 אה, כן. כן, בהחלט. 295 00:30:34,708 --> 00:30:40,506 אז התכוונת לשאול אותי משהו? 296 00:30:44,677 --> 00:30:51,559 ובכן, אתה לא רוצה לחגוג את זה ביחד? 297 00:30:54,436 --> 00:30:56,730 לְהַסכִּים. 298 00:30:59,149 --> 00:31:01,485 נורמן, אתה ער? 299 00:31:50,826 --> 00:31:52,828 מריאן? 300 00:31:54,246 --> 00:32:00,252 - אתה בסדר? כן. תמשיך לישון, נורמן. 301 00:32:00,336 --> 00:32:04,173 - מה זה? - כלום. הכל יהיה בסדר. 302 00:32:05,341 --> 00:32:07,593 אנחנו נהיה בסדר. 303 00:32:13,641 --> 00:32:17,770 אבל למרבה הצער, שום דבר לא יכול להיות רחוק יותר מהאמת. 304 00:32:24,902 --> 00:32:27,529 זה הכל? 305 00:32:35,454 --> 00:32:37,915 לעזאזל. 306 00:32:45,547 --> 00:32:48,634 חדשות אחרונות מבית המשפט של הרובע הדרומי של מנהטן. 307 00:32:48,717 --> 00:32:52,096 במשפטו של הארי תאו, אשתו אוולין נסביט תאו 308 00:32:52,179 --> 00:32:54,932 היא בדיוק עמדה על דוכן העדים, לבושה כתלמידה, 309 00:32:55,099 --> 00:32:59,395 ושטף בתחושת רוגע אשר נמצא רק אצל גברים. 310 00:32:59,478 --> 00:33:02,314 למרות זאת, מי מדבר אליך לא יכולתי שלא לשים לב 311 00:33:02,398 --> 00:33:05,359 איכות מסוימת ראויה לשחקנית סרט אילם. 312 00:33:05,442 --> 00:33:07,569 סוף המרווח 313 00:33:12,157 --> 00:33:15,452 אחרי עזיבתה של אוולין, הייתה לי התחושה הזו 314 00:33:15,536 --> 00:33:18,539 מהמצב שלנו יכול להשתפר. 315 00:33:18,622 --> 00:33:20,791 חושב על זה עכשיו, 316 00:33:20,874 --> 00:33:26,547 אני מניח שהייתי קצת מאוהב שוב. 317 00:33:26,630 --> 00:33:29,717 היינו בסוג של מצב חלום 318 00:33:29,800 --> 00:33:36,265 של חיבה הדדית, של אושר ואמון. 319 00:33:44,773 --> 00:33:50,946 כל החוויות שחוויתי הם הביאו אותי לכאן ברגע זה. 320 00:33:51,029 --> 00:33:54,408 רגע של חסד ואהבה, 321 00:33:54,491 --> 00:33:58,787 שבה בעלי עשוי להיות מוכן לקבל את הבלתי אפשרי. 322 00:33:58,871 --> 00:34:03,584 - הוא לא המציא את הנורה. אני מניח שאתה יודע מי עשה את זה. 323 00:34:03,667 --> 00:34:07,713 שמרתי עליו בקנאות רבה הסוד הזה 324 00:34:07,796 --> 00:34:11,133 שאפילו שכנעתי את עצמי שזה לא היה נכון. 325 00:34:11,216 --> 00:34:17,681 אבל בפעם הראשונה, שמעתי את זה אולי הוא יוכל להקשיב לאמת שלי 326 00:34:17,765 --> 00:34:20,809 ושחרר אותי. 327 00:34:46,043 --> 00:34:50,422 מזלגות, סכינים, כפיות. 328 00:34:50,506 --> 00:34:52,508 אני לא מבין למה אתה מצפה ממני! 329 00:34:54,301 --> 00:34:56,678 מזלגות, סכינים, כפיות. 330 00:34:56,762 --> 00:35:00,516 בזמן שחיפשתי את הרגע הנכון למסור את הסודות שלי לנורמן... 331 00:35:00,599 --> 00:35:04,269 אני מצפה שתמצא משהו 332 00:35:04,353 --> 00:35:06,772 שיכול לגרום לנו לחזור לפריז. 333 00:35:06,855 --> 00:35:09,775 ...אדגר ולילית התחבטו עם האמת שלהם: 334 00:35:09,858 --> 00:35:12,569 כלומר, שהם לעולם לא יהיו חזר לפריז. 335 00:35:12,653 --> 00:35:15,447 בהמתנה לדבלין, ואז אני הולך למעבורת. 336 00:35:15,531 --> 00:35:19,660 אין טעם לדחות את הבלתי נמנע. 337 00:35:19,743 --> 00:35:21,245 על מה אתה מדבר? 338 00:35:21,328 --> 00:35:27,417 לא ראית את הדרך שבו היא הביטה בי. 339 00:35:27,543 --> 00:35:32,297 איך שהוא חיבק אותי. - אתה אובססיבי. 340 00:35:32,381 --> 00:35:36,969 כמובן שאני כן. אני אמן. 341 00:35:37,094 --> 00:35:40,848 היא לא אוהבת אותך. תתרכז במפה. 342 00:35:42,850 --> 00:35:48,647 אתה לא יודע כלום על מה שהיא מרגישה. או מה שאני מרגישה. 343 00:35:48,689 --> 00:35:52,818 איך אתה מעז 344 00:35:52,901 --> 00:35:58,282 לדבר על הרגשות שלי? אתה לא יודע כלום. 345 00:35:58,365 --> 00:36:00,659 איך אתה מעז... 346 00:36:03,537 --> 00:36:05,038 קוף. 347 00:36:06,039 --> 00:36:10,794 הייאוש הגובר שלו, בשילוב עם האובססיות של אדגר, 348 00:36:10,878 --> 00:36:14,381 זה התחיל להכביד עליי מאוד. 349 00:36:14,464 --> 00:36:16,717 לכמה זמן עוד יכולתי להגן על בעלי... 350 00:36:16,800 --> 00:36:18,677 - אני לא מבין. - ...מהבלתי נמנע? 351 00:36:18,760 --> 00:36:21,138 ובכן, אתה לא קורא לעתים קרובות. 352 00:36:21,221 --> 00:36:23,974 לא, אמרתי שאני לא מבין בהפרבולות. 353 00:36:25,976 --> 00:36:30,397 זה לא היפרבול, Do you even know what that means, Norman? 354 00:36:30,480 --> 00:36:33,901 No. But it sounded good at the time. 355 00:36:42,117 --> 00:36:44,202 סליחה. מִצטַעֵר. 356 00:36:44,286 --> 00:36:47,289 - כן? - שלום רב. 357 00:36:47,372 --> 00:36:49,416 המומחה הזה... 358 00:36:52,961 --> 00:36:55,088 כן. - האם הוא יופיע היום? 359 00:36:55,172 --> 00:36:57,591 יָמִינָה. אני לא בטוח. 360 00:36:57,674 --> 00:37:00,802 הוא אמר that he would do everything possible. 361 00:37:00,886 --> 00:37:06,058 Well, I waited so patiently במשך ימים. הרבה סבלנות, 362 00:37:06,141 --> 00:37:09,102 הייתי רוצה ללכת הביתה, I waited so patiently, and... 363 00:37:09,186 --> 00:37:13,774 אבל היא עדיין עסוקה with a project, isn't it? 364 00:37:13,857 --> 00:37:20,781 My wife told me about those studies of hers, העבודה שלו נראית מאוד יסודית. 365 00:37:22,407 --> 00:37:24,868 אני שמח שהסתקרנת הרקדנית שלנו. 366 00:37:24,952 --> 00:37:27,037 - לילית? - לילית, כן, לילית. 367 00:37:27,120 --> 00:37:29,206 לא, התייאשתי, 368 00:37:29,289 --> 00:37:32,209 לכן אני כאן לבקש מידע על המומחה. 369 00:37:35,045 --> 00:37:39,174 רק אמרתי שאני לא אצייר יותר הרקדנית שלך. 370 00:37:40,342 --> 00:37:43,720 ומאיזו סיבה? 371 00:37:43,804 --> 00:37:47,182 מה קרה לתשוקות שלו, 372 00:37:47,224 --> 00:37:51,395 רצונות ותשוקות? 373 00:37:51,478 --> 00:37:57,484 יש לי הרושם שתשוקות והרצונות הם מאוד... 374 00:37:58,860 --> 00:38:04,074 חולף בבית הזה. הם משתנים בגחמה. 375 00:38:07,911 --> 00:38:10,038 כמו תחביבים. רִיאָל? 376 00:38:10,122 --> 00:38:13,291 איך אתה אומר, בבקשה? אשתי לא עושה דברים בשביל הכיף. 377 00:38:13,375 --> 00:38:16,461 - עזוב את זה בשקט - לא לא לא, בעצם, להיפך. 378 00:38:16,545 --> 00:38:20,716 אני יודע, מר הנרי. אני מכיר את אשתך טוב מאוד. 379 00:38:22,467 --> 00:38:26,471 הייתי אומר שזה לא מתאים האמירה שלך, אתה לא חושב, אמן? 380 00:38:27,764 --> 00:38:30,934 במוקדם או במאוחר, כולנו נצטרך להתמודד עם זה 381 00:38:30,976 --> 00:38:35,355 עם הבימוי הזה. 382 00:38:35,397 --> 00:38:38,025 נצטרך להתמודד עם זה עם ההצגה הזו. 383 00:38:38,108 --> 00:38:42,571 הפארסה הזו, הפארסה הבזויה הזו. 384 00:38:51,121 --> 00:38:55,292 הוא לא טעה. בקרוב נצטרך לעשות את החשבון 385 00:38:55,375 --> 00:38:58,170 עם בית הקלפים שבעלי בנה. 386 00:38:58,253 --> 00:39:02,799 אבל באותו רגע, פחדתי שעבור אדגר דגה, 387 00:39:02,883 --> 00:39:06,636 ההשלכות היו הרבה יותר קשות. 388 00:39:19,024 --> 00:39:22,652 נורמן? נורמן אתה ער? 389 00:39:30,744 --> 00:39:34,372 שמעתי רעש בחדר שלך, אתה ער או ישן? 390 00:39:37,584 --> 00:39:39,336 אלוהים אדירים, הם הרגו אותך! 391 00:39:53,308 --> 00:39:56,311 - צא החוצה, פחדן! - מריאן? 392 00:39:58,146 --> 00:40:00,315 זה אתה? 393 00:40:03,360 --> 00:40:07,572 מריאן, אם את רוצה להרוג אותי יש דרכים קלות יותר. 394 00:40:07,656 --> 00:40:10,200 הוא צדק. היו דרכים קלות יותר 395 00:40:10,283 --> 00:40:13,161 לראות את זה בחזה שני מטרים מתחת לאדמה. 396 00:40:13,245 --> 00:40:17,624 אבל שום דבר לא היה קל עבור נורמן הנרי, אפילו לא מותו. 397 00:40:17,707 --> 00:40:21,378 מה אני יכול לחשוף הוא שהחרב הייתה חדה 398 00:40:21,503 --> 00:40:24,756 והחתך היה מהיר ונקי. 399 00:40:26,091 --> 00:40:29,136 אבל אני הולך עכשיו קצת קדימה מדי. 400 00:40:29,219 --> 00:40:31,805 הפרק הזה היה על אהבה. 401 00:40:33,557 --> 00:40:36,560 אז בואו נעצור כאן לעת עתה.